משך חמש-שבע-שמונה-עשר-ארבעים שנים חשתי בנשמתי שאין ממלאים בצורה ראויה אחר החוק הקדום. במקומו מוצאים אנו, כידוע לך, שפע של מעשי שטן, קמיעות, ועבודת אלילים.
הו אללה, אתה המרשה לכינים לחיות במעילו של איש קאבול, איך זה הרשית לכינה בזו, לוטוף, לחיות זמן כה רב?
רוצה אוויר חדש ומים רעננים.
הוא העכיר בבוץ את בארות החקירה כשבחש בהן במקל הזהירות.
זה מלא כמו שמעיל ישן מלא כינים.
הנח לשערך להתארך ודבר כמו פאנג'אבי, זה מה שהופך בן-אדם לסיקי – פתגם מהצפון.
תן לנשים סיפורי סבתא, תן לציפור אורגת עלה וחוט, ואלו גם אלו תארוגנה דברים נפלאים.
פניו השתנו וקדרו לאורה של מנורת הנפט, וקים, שרגיל היה לבחון את מראה פניהם של אנשים, שם את לבו לכך, כפי שראוי שכל קבצן יעשה.
את ובעלך רוצים שהפרה תבריא תמורת חופן תודות ובלי לשלם.
מעט מלח, מעט חמאה ומלוא הפה גרגרי הל. – האם אפשר להתעשר מזה?
זה לא ככה בהודו, האלוהים שלהם מרובי ידיים ורשעים.
חכו מעט והרוח תשתנה.
השוטרים הם גנבים וסחטנים, אך לפחות אין הם סובלים שום מתחרים.
בן חזיר, אבא של כל הבנות חסרות הבושה.
בעל של עשרת אלפים נשים נטולות מעלות.
את אימא שלך הקדישה סבתך לשטן.
משך שבעה דורות לאף אחת מהדודות שלך לא היה אף.
האם עלי להיחסם בידי קוף שואג ש...
איש בעל ראש בוץ שכמוך.
אתה חושב שבאנו מן השלולית הקרובה כצפרדע הזה, אבא של אשתך?
הו אחי, אני הוא עורב העיר ולא עורב הכפר.
זו ארץ טובה, האוויר טוב, המים טובים.
בארצי אנו מכנים את זה תחילתה של שיחת אוהבים.
אני רק פרחח קבצן כפי שאמרה עין היופי.
שני חצים באשפת החצים טובים יותר מאחד, ושלושה טובים עוד יותר.
האם אנו צריכים לאכול בציבור כאילו היינו כלבים.
שאפו עמוקות מתוך הנרגילות במגרגרות והנאנקות שנשמעו בהיותן בשיא בעירתן כקול קרקורה של נקבת צפרדע השור.
עורב לפרה חולה, ברהמין לאיש חולה.
לבעליהם של נשים המרבות לדבר, מגיע אחר כך פרס גדול.
סתמו את פיה מפיק הגידופים, היא בדיוק כמו התוכים: צווחת למן עלות השחר.
שתום עין בן הבליעל חסר המזל.
ירח גן העדן, מסיטה מדרך הישר.
שמרי נא את יופיך בצל, הו מפיצת התענוגות.
מדוע לא לשבת ולנוח? רק השטן והאנגלים מתהלכים הנה והנה בלי סיבה.
לעולם אל תתחבר עם השטן, עם קוף ועם נער, איש אינו יכול לדעת מה הם יעשו בעוד רגע.
עזרה לבּוּר להגיע לחוכמה, היא תמיד זכות.
בטח בברהמין לפני שתבטח בנחש, בנחש לפני שתבטח בזונה, בזונה לפני שתבטח בפתאן.
אל להם לילדים לראות את השטיח על הנוּל עד שהדוגמה ברורה לעין.
אימותיהם היו נשות השוק.
הבגדים הללו אינם נעשים קלילים יותר ככל שלובשים אותם.
אנשים הם כמו סוסים. לפעמים הם זקוקים למלח, ואם אין להם מלח באבוס שלהם, הם ילחכו אותו מן הארץ.
קוף אינו נופל מן העצים.
אז בשם האל בחר בכחול במקום זה האדום.
אני אחליף את אמונתי ואת כלי המיטה שלי, אך אתה תצטרך לשלם על כך.
בנו המושלם ביותר של אבליס.
מידע לא נועד לפיזור לכל עבר כמו חרא של פרות, אלא צריך להשתמש בו בקמצנות כמו בחשיש.
אבי כל השדים.
טיפשים מדברים על חתלתולונת כאשר מביאים אישה למיטתם.
אמונות הם כמו סוסים: לכל אחת מהן יתרונות בארצה שלה.
לבבות הם כמו סוסים: הם הולכים ובאים ללא קשר למלקות השוט או לדורבנות.
לאבד את דלהי לטובת שתיקה כדג.
אתה צעיר כל-כך שאתה חושב שאתה תחיה לעולם ושלא תצטרך לדאוג לגופך.
להיות חולה באמצע עסק זה מטרד רציני.
המשחק גדול כל כך שאתה יכול לראות רק חלק קטן ממנו בכל פרק זמן.
לבישת בגדים חדשים ביום רביעי בבוקר מבשרת טובות.
התרסקה נפשו מן הגבהים הללו במהירות כציפור פצועה.
ארוכה הדרך לרגליו של האחד, אך לשם מועדות פני כולנו.
ג'אטי אחד עמד על ערימת הזבל שלו כשפיליו של מלך עברו לידה. "היי עגלון!" הוא קרא, "בכמה תמכור לי את החמורים הקטנים האלה?"
מקל טוב הוא נימוק טוב.
הם צדו אותי כפי שצדים תן חולה.
אני רץ במעגלים כמו עז עם עין אחת.
מהם חוקי הכת לעומת גרון משוסף?
מחלת הדֶבֶר תפשוט בבקרך, מעת עכברושים בשדות התירס שלך, וקללת האלים כולם תשכון על שדותיך עד שיהפכן עקרים לרגליך לאחר החריש.
אין כאן כלום מלבד צרור קדושים מקדשים.
הייתי צריך לדעת שהוא כמו התנין: תמיד בעבר השני.
אתה שחררת פעולה לתוך העולם, וכאבן הנזרקת לתוך בריכה ויוצרת אדוות, כך גם לפעולתך יש תוצאות שאינך יכול לדעת עד היכן תגענה.
איש חכם אינו מתרוצץ לכל עבר כמו תרנגולות בשמש.
האם יש רע בכל עשייה שהיא? הימנעות מפעולה היא דבר טוב – חוץ מאשר למטרת קניית זכות.
להציק לחכם מחוץ לעונה פירושו להזמין אסון.
חאכימים וכהנים קיימים בכל רחבי העולם כולו כמו נחשים ונמרים.
עכברוש מצא חתיכת כורכום ואמר: אפתח חנות מכולת.
שיחה על רפואה בפני הבורים אינה אפשרית בדיוק כפי שאי-אפשר ללמד את הטווס לשיר.
נימוסים וגינונים ראויים, אכן נשכחים לעתים קרובות מדי.
למה אתה מדבר אלי כמו אל קוף על עץ?
אלוהים ברא את הארנבת ואת הבנגלי, מה הבושה בפחד?
הו, אושר משולש.
מי שהולך אל ההרים, הולך אל אמו.
אני חושב שקל יותר למצוא כינה בודדת על עורו של דוב.
אין אדם יכול להיות חסכן בשירות המדינה.
הכוהן לוקח תמיד את חלקו.
ישנם הרבה שקרים בעולם ולא מעט שקרנים, אך אין שקרנים גדולים יותר מאשר גופותינו.
לאמהות אין את חוכמת שנותינו, אם ילד בוכה הן אומרות שהשמים נופלים. ואולם הסבתא רחוקה מספיק מכאבי הלידה ומעונג ההנקה, ולכן יכולה לשקול אם הבכי הוא בגלל גזים או בגלל רוע לה טהור.
אנו היורדות אל הצ'אטריס [המטריה הגדולה המצלה על המקומות בהם עורכים את מדורות הקבורה ובהם גובים הכוהנים את התשלום האחרון עלי אדמות] נאחזות חזק בנושאי הצ'אטיס [הצעירים השמחים והגאים בהיותם].
כאשר אדם אינו מסוגל לרקוד עוד בחגיגה, הגיע זמנו להסתכל בה מבעד לחלון.
